זה קורה במשפחות הכי טובות

החוויה הזאת, לא דומה לשום חוויה אחרת והיא משפיעה על כל אחד, בצורה שונה. אז מה עושים כדי שתוכלו לטפל טוב יותר באדם שכל כך יקר לכם? איך שומרים על היחסים ביניכם? היחסים עם בני המשפחה האחרים? איך תשמרו בתוך כל התהליך הזה גם על בריאותכם, בעיקר הנפשית? טיפול בבן משפחה הוא דרך ארוכה ולא פשוטה בכלל. יהיו בה לא מעט משברים, קשיים אבל אם תדעו ללכת בה, יש סיכוי שתצליחו ללמוד המון על עצמכם ואולי אפילו ליהנות מהדרך.

החיים כ״בן משפחה מטפל״

אחד מכל שלושה ישראלים מטפל באדם קרוב ותומך בו פיזית, רגשית, רוחנית, כספית ולוגיסטית. נקודת ההתחלה לא תמיד ברורה. זה יכול להיות הורה מזדקן, בן או בת זוג שחלו, ילד עם התמודדות רגשית מורכבת או בן משפחה שחלה במחלה כרונית. האחריות שתוטל עליכם, ענקית. מה שנראה לכם טבעי כמו ניהול סדר יום, יתגלה כמורכב כאשר מדובר בדאגה לאדם אחר. ובתוך סבך התחושות הנלוות למצב הזה, סביר שתחושו תחושות בעוצמות שלא היו מוכרות לכם: מתח, כעס, חרדה. תמצאו את עצמכם חושבים על איך יכול להיות שהחיים שהיו לכם, השתנו בכזאת חדות והפכו למורכבים כל כך? וזה עוד לפני שדיברנו על מיליון השאלות שמתעוררות: איך מנהלים את הטיפול? מה החלק שלי בו? מה אני צריך לדעת ולא יודע?

ועוד המון המון שאלות שיציפו אתכם מבחינה רגשית. ואם נחשוב על בן המשפחה שתטפלו בו, הוא נמצא במצב קשה פי כמה. החיים שהיו לו ושהוא הכיר, נגמרו. מאדם עצמאי, חזק, עם קריירה, משפחה ותחביבים, פתאום הוא נזקק לכם. יגידו לכם שאתם צריכים להיות חזקים ליד זה שאתם מטפלים בו. לא לבכות לידו, לא להפגין רגשות, אבל האמת היא שאם אתם מטפלים באדם אחר, אתם חייבים לטפל בעצמכם במקביל ואולי אפילו לפני הכל. טיפול שלכם בכם, הוא לא פעולה אנוכית. להפך. הוא משמר את הכוח ואת היכולת שתהיה לכם להמשיך ולדאוג למי שזקוק לכם כל כך. הטיפול בחולה כרוך במחיר פיזי ורגשי. זה נכון. אבל מחקרים מראים שעזרה עשויה לחזק את כישורי ההתמודדות, לספק תחושת שביעות רצון ואפילו לחזק את יכולתו של המטפל להימנע, או להחלים ממחלות אם אלו יגיעו אליו. כלומר, בעצם הטיפול שלכם באנשים אחרים, אתם מתחזקים בעצמכם.

בעצם הטיפול שלכם באנשים אחרים, אתם מתחזקים בעצמכם

איך מתחילים?

שנייה אחרי קבלת הבשורה הלא נעימה, זה הזמן לארגן את המחשבות שלכם ולנסות לתכנן כמה צעדים קדימה. שאלו את עצמכם את השאלות הבאות, רשמו בפניכם את התשובות ושתפו אותן עם המעגל הקרוב לכם: במי אתם מטפלים? עם מה הוא מתמודד? איזו עזרה אתם אמורים לתת לו? האם בני משפחה נוספים שותפים לטיפול? את מי תוכלו ותרצו לגייס לעזרתכם? מה המידע הדרוש לכם? היכן תוכלו למצוא אותו? אילו אנשי מקצוע מעורבים? רופא/ת משפחה? רופאים מקצועיים? עובדים סוציאליים? איך אתם מסתדרים עם מקום העבודה שלכם? מה המשאבים הכלכליים הנדרשים לטיפול? אילו ביטוחים יש לכם? מהן הזכויות שלכם? איך ומה אתם מרגישים לגבי העומס והאחריות שיש עליכם? מאיפה וממי אתם יכולים לשאוב כוח? )משפחה, חברים, עמותות מתנדבים, רשת חברתית?( האם הפחד מהמוות מעסיק אתכם או את האדם אותו אתם מלווים? כיצד מתמודדים עם השאלות הללו? אילו היבטים חיוביים אתם יכולים למצוא בתקופה זו? זוהי תחילתה של הדרך ונראה שהצורך הראשוני שעולה הינו להפוך את אי הוודאות לוודאות. לצורך זה, חשוב לקבל תמונה כמה שיותר רחבה על המציאות החדשה, לקבל כלים וטיפים איך להתנהל בתוך המציאות הזו. השגרה שלכם ודאי תשתנה ואתם זקוקים למידע מהימן ככל הניתן לגבי העומד לפניכם החל ממידע על המחלה ודרכי הטיפול, רופאים מומלצים ומרפאות וכלה בזכויות שלכם והליכים שונים מול הרשויות. על מנת להיערך באופן היעיל ביותר, מוטב שתבחרו את האנשים שיוכלו לספק עבורכם מידע חשוב ואמין וירכיבו את הצוות שלכם בהמשך המסע. ביניהם יהיו אנשי מקצוע כמו רופא המשפחה, רופאים מומחים, העובד הסוציאלי בבית החולים או בקהילה, עובדי רווחה או אנשי משאבי אנוש במקום העבודה, בני המשפחה, החברים, ועמותות חולים . חשוב שאת המידע הרפואי הנחוץ לכם תקבלו מהם ורצוי בדרך כלל לקבל חוות דעת מקצועית נוספת. בכל זאת, בגלל שאנחנו יודעים שייתכן והסקרנות תוביל אתכם לשיטוט באינטרנט, להלן כמה דברים שכדאי שתזכרו: השפע העצום של מידע רפואי באינטרנט וברשתות החברתיות יכול לתת הדרכה וכלים להתמודדות, אך עלול גם לגרום לחרדה מיותרת או להטעיה חמורה. תנו את הדעת למי שעומד מאחורי פרסום התוכן שאתם קוראים, מה תוקף המחקר שמצאתם? האם הוא עדכני?  חפשו תווי תקן או שיוך לגוף רפואי אמין ומוכר, הצליבו מקורות וחשוב מכך, למרות שפע המידע אנחנו שוב ממליצים לכם, פנו לרופא. קישורים למקורות מידע מהימנים תוכלו למצוא במרכז הידע באתר. טיפים לניהול הניירת צרו לכם קלסר מסודר ורכזו בו את כל הניירת החשובה: מסמכי היסטוריה רפואית, סיכומי אשפוז, מרשמים, מסמכי ביטוח, תוצאות בדיקות ועוד. תוכלו גם לפתוח תיקיה בטלפון החכם שלכם, בה תרכזו סריקות או צילומים של מסמכים חשובים, צילום מרשמים או שמות התרופות שנלקחות כעת. מדי פעם, גבו את התיקייה. לפני פגישות עם רופאים, הצטיידו במחברת או פנקס, כתבו כמה שיותר שאלות העולות על דעתכם. ככל שתדעו יותר, תחוו פחות חוסר ודאות. כתבו לכם גם פרטים קטנים כמו היכן כדאי לחנות או לאכול. היעזרו בתיק הרפואי הממוחשב שמנוהל באתר קופת החולים בה אתם חברים. אם עוד לא נרשמתם, בקשו שם משתמש וסיסמא בסניף שלכם. לבקש ולקבל עזרה היכולת לבקש ולקבל עזרה אינה מובנת מאליה. למרות הקושי שבדבר, שיתוף בני המשפחה, החברים, אנשי המקצוע ואף הבוס בעבודה, משפיעים על יכולת ההתמודדות של בן המשפחה עם הטיפול ושל החולה עם המחלה. רבים מאיתנו מתקשים לבקש עזרה. אנו אוהבים להראות לעצמנו ולסביבה כי אנחנו מסוגלים להתמודד עם כל דבר. אך הטיפול בבן משפחה יכול להיות חוויה תובענית ואם רק אחד נושא במלוא הנטל, הקושי גדול אף יותר. היו מודעים לכוחות הנפשיים, הפסיכולוגיים והפיזיים שלכם ובקשו עזרה מחברים בתחומים בהם אתם חשים שעזרה תוכל להקל עליכם. יש דרכים רבות שבהן אחרים יכולים לסייע. ייתכן שחברים, בני משפחה, שכנים ועמיתים בעבודה הציעו את עזרתם וממתינים שתפנו אליהם. אנשים בדרך כלל יעזרו אם יקבלו הנחיות ובקשות ספציפיות. אם תבקשו, תופתעו להיווכח עד כמה אנשי קרובים ישמחו לעזור. אלו המסייעים אינם צריכים בהכרח להיות מעורבים בהיבטים האינטימיים ביותר של הטיפול. סביר כי סיוע במטלות השגרה- כמו הסעת הילדים לבית הספר, קניות, או שהייה עם החולה על מנת שתוכלו להתפנות לסידורים או לקחת זמן לעצמכם- יתאים להם ולכם הרבה יותר. איך עושים זאת? החלו בכתיבת רשימה של כל האנשים שהציעו לסייע לצד רשימת המשימות שיש לבצע. התאימו מטלה לאדם הזמין לבצע אותה. הסבירו בצורה בהירה את רצונכם והימנעו מבקשות מעורפלות. דברו בבהירות: האם תוכלי לבוא בשבת לצפות בטלוויזיה עם יעל, כדי שאוכל לנוח קצת? היו מוכנים לקבל מתנות, יש אנשים שאין בידם זמן פנוי אך הם ישמחו להציע עזרה חומרית. זכרו! כי אין בבקשה או קבלה של עזרה סימן לחולשה או לכישלון, אלא צעד הכרחי לניהול נכון של המחלה ולשמירה על איכות החיים. שימו לב שבמהלך הטיפול באדם שנזקק לעזרתכם, אתם עלולים להזניח משפחה וחברים. הרי המצוקה, הכאבים והחרדות של יקירכם משפיעים עליכם באופן ישיר הן ברמה הרגשית והן ברמה הפיזית ומשאבים של זמן, תשומת לב, מרחב פיזי ואמצעים כלכליים אינם בלתי מוגבלים ובמצבים של עומס הנובע מטיפול באדם חולה, אנו פוגשים את מוגבלותם במידה רבה יותר. בני הזוג שלכם למש יכולים למצוא כי אין להם זמן להיות יחד ולשתף במה שעובר עליהם. הורים המטפלים בילד, עלולים למצוא כי ילדיהם הבריאים, אינם מקבלים את תשומת הלב לה הם זקוקים, והם למעשה משלמים את המחיר. ילדים בוגרים המטפלים בהורה, ימצאו עצמם נקרעים בין ההורים הזקוקים לעזרתם ובין המשפחה הגרעינים החדשה. אחים החולקים טיפול משתף בהורה חולה יכולים לחוות תסכול בהקשר של חלוקת העומס המעשי והרגשי ביניהם. סיבה עיקרית לכך יכולה להיות העבודה שחלוקת התפקידים ותחומי האחריות לא נידונו בכנות. למרות הקושי ביצירת שיח משפחתי על נושא הטיפול, הכנת תכנית מבעוד מועד יכולה לעזור להפיג את הלחץ.

חשוב לתת לעצמכם ולאחרים את הזמן לקבל את השינויים האלו ולהבין שהטיפול בחולה הוא תהליך של ריצה למרחקים

ומה איתכם? איך מטפלים בעצמכם?

בתוך מערך קבלת החלטות הטיפול, אתם עלולים למצוא את עצמכם מתמודדים שוב עם רגשות קשים כמו טינה, עצבות, ייאוש. רגשות אלו הם טבעיים. חשוב לתת לעצמכם ולאחרים את הזמן לקבל את השינויים האלו ולהבין שהטיפול בחולה הוא תהליך של ריצה למרחקים, קצרים או ארוכים ובמובן הזה, המשפחה וגם החברים הם צוות שבו לכל אחד יש תפקיד ושלכל אחד מחבריו יש אחריות כלפי האחר. הטיפול באדם חולה יכול להפוך להזדמנות עבור כל בן משפחה להרחיב את יכולותיו, כאשר הוא לוקח על עצמו משימות שלא התנסה בהן בעבר וכתוצאה מכך אף להעמיק את הקשרים המשפחתיים. חשוב שלא תפנו כעס או תסכול זה כלפי זה, ותאפשרו לכל אחד מבני המשפחה לתת כתף ולסייע מצד אחד ולפרוק את העומס הרגשי מהצד האחר.

לסיכום

אם אתם עונים לתיאור של משפחה, או מטפלת "בלתי פורמלית" , אתם לא לבד. בני משפחה מטפלים הם אולי אוכלוסיית העובדים השקופה הגדולה ביותר שקיימת: יותר מרבע (27%) מהישראלים הבוגרים בישראל, כ–1.5 מיליון בני אדם, עונים להגדרה של בן משפחה מטפל — כלומר סייעו בשנה האחרונה באופן קבוע לבן משפחה או חבר שסובל מקשיים בתפקוד הנובעים מגילו המבוגר, ממחלה קשה או כרונית, או שמתמודד עם מוגבלות פיזית, שכלית או נפשית. כך על פי ממצאי סקר נרחב ש ערך ב–2018 מכון רושינק עבור עמותת ישראל, וכלל 1,844 מרואיינים   .Caregivers

כשני שלישים (69%) מבני המשפחה המטפלים הם שכירים, 10% נוספים עצמאים, והשאר הם סטודנטים, פנסיונרים, לא עובדים או חיילים. במרבית המקרים (73%) המטופל הוא הורה מבוגר, חם או חמות, סבא או סבתא. ב–22% מהמקרים זהו בן משפחה אחר או חבר קרוב. 8% מבני המשפחה מטפלים בבני זוגם. 55% מהם דיווחו כי גיל המטופל שלהם הוא 75 ויותר. תחומי האחריות שלהם עשויים לנוע בין רחצה, הלבשה, סיוע בניידות, הכנת ארוחות, חלוקת תרופות ותקשורת עם הצוות הרפואי. הם עושים את כל זה לצד מטלות חייהם הרגילות. טיפול באדם חולה, מזדקן או מוגבל יכול להיות חוויה מתגמלת. עם זאת, בהתאם לרמת הטיפול הדרושה ודרישות אחרות מהזמן והאנרגיה של המטפל, זאת גם אחריות כבדה. ולעיתים, ייתכן שהגיע הזמן לבחון אפשרויות אחרות לטיפול בבית, כמו שכירת מטפל פרטי. והנה כמה שאלות שכדאי לשאול את עצמך כאשר שוקלים זאת:

לכמה זמן צריך את המטפל? האם זה צפוי לעלות או לרדת עם הזמן? איזו רמת מיומנות נחוצה כדי לספק את הטיפול הטוב ביותר לאדם בבית? האם בני משפחה וחברים מסוגלים לספק את הטיפול הדרוש מבלי שאדם אחד ייקלע לעומס יתר? ומכל הכל, כיצד מרגיש האדם החולה, המזדקן או הנכה בקשר לכך שמטפל פרטי מסייע בטיפול בו? האם נוח לו או לה עם הרעיון של מטפל פרטי? האם הוא מבין את הצורך של המטפל בסיוע טיפולי?

אנחנו מקווים שמצאתם בכתבה זו מידע מועיל, וכמובן, שלעולם לא תזדקקו. רק בריאות.

התוכן לעיל מוצע אך ורק כמידע כללי. התוכן אינו מהווה כייעוץ רפואי או תחליף לייעוץ רפואי ואינו מהווה המלצה לשימוש בקנאביס שלא למטרה רפואית,שהינו שימוש אסור לפי חוק.

השימוש בקנאביס רפואי הינו בהמלצת רופא מומחה בלבד ובכפוף לרישיון מתאים בלבד.